המסע החברתי להבראת הרפואה: רופאים כשומרי הסף
הרשו לי רופאים יקרים, לחוד לכם חידה: כיצד ייתכן שבארצנו הקטנה, בה ללא ספק רמת הרפואה והמומחים היא בין הגבוהות בעולם, נפגעים כל יום מאות אנשים שלא לצורך במערכת המספקת את שירותי הרפואה?
המשך כתב החידה: מתוך הנפגעים שלא לצורך מדי יום, עשרות נפטרים ומאות אחרים סובלים מהחמרה במצבם הרפואי. כיצד פיגוע האסון הנוראי הזה עובר מתחת לרדאר המוסדי והחברתי ואין פוצה פה ומצפצף שלא לדבר על נקיטת פעולת מנע משמעותית בנידון?
מזה כשנה שאנשי המסע החברתי להבראת הרפואה מתריעים על הפגיעה הקשה בביטחון הבריאותי של כולנו. אנו עושים זאת במאמרי עיתונות ובכנסים הפונים לקהל הרחב וגם לצוותי הרפואה. לפעילות זו מצטרפים עשרות כתבות ותחקירים בטלוויזיה המתריעים על השחיקה של אנשי הצוות הרפואי, על העומס המטורף המוטל עליהם בקהילה, במלר”דים ובמחלקות בתי החולים, על החוסר המתמשך בתקנים ובתקציבים, על האלימות של קהל שיוצא מגדרו בתוך סיר הלחץ הזה, על חוסר הזמינות של רופאים כולל רופאי משפחה ויועצים גם בפריפריה וגם במרכז.
אינני נביא זעם, אך כל זאת הולך להחמיר פי כמה וכמה בקרוב כאשר כ-1,000 רופאים עומדים לפרוש לגימלאות בקהילה, בעוד שמשנה לשנה עולה מספר המטופלים הקשישים, הכרוניים והמורכבים ונוסיף אליהם את המטופלים מעוטי האמצעים הנדרשים לעלויות גוברות והולכות של ביטוחים משלימים, מחירי תרופות והוצאות נוספות הנופלות על משקי הבית. הכותרות בעיתונים זועקות: מערכת הבריאות תקרוס עד שנת 2030! חברים, המערכת כבר קרסה.
מתוך העשייה המסורה שלנו כרופאים השוקדים על מלאכתם, אנו מאבדים לחלוטין את מראה התמונה הרחבה. התמונה המגלה שלמרות רמת הידע והמיומנות של הרופאים, “רמת השירות הרפואי שהציבור מקבל נשחקה קשות בתוך עשור” (ציטוט מתוך מאמר ב”דה-מרקר”). זו לא סתם הצהרה המסתמכת על חשבונאות מסוג זה או אחר – יש קורבנות למצבה העגום של מערכת הבריאות.
הקורבנות העיקריים הם המטופלים שבמקום לקבל מזור לסבלם, מחלתם מחמירה ולעתים קרובות גם הורגת. אבל אנו – הצוות הרפואי, גם אנו קורבנות. של עומס עצום, של חוסר אמצעי טיפול כמו מיטות אשפוז, של חוסר זמינות למטופלינו. השחיקה הרבה מתנקמת בטיפול הרפואי ובחולים, אך לא פחות פוגעת בנו. מחלת השחיקה מביאה לתחלואה משמעותית ואף לאובדנות בקרב רופאים ואחיות, פוגעת ביחסים עם המטופלים ובאיכות הטיפול הרפואי והם בתורם מגיבים בעוינות ובאלימות כלפינו. רבות מטעויות הצוות הרפואי הגורמות לפגיעה קשה בחולים נגרמות מהעומס ומהשחיקה ואנו מבלי משים תורמים לפגיעות אלו. אחת מהפגיעות הקשות של השחיקה היא אובדן היכולת להתייחס לקריסה הקיימת במערכת שבה אנו משרתים.
כל אחד מאיתנו משתדל לעשות את הטוב ביותר למרות סביבת העבודה הפוגענית. אנו ממשיכים “לכבות על עצמנו סיגריות” ומקווים לטוב. אך הטוב לא בא וגם לא יגיע, אם לא נעשה מעשה. מאמרים העוסקים בשחיקה מבליטים בשנים האחרונות את האחריות של המעבידים וארגוני הבריאות השונים למניעת השחיקה בקרב העובדים. זה לא קורה כאן וגם לא יקרה אם לא נתעורר ונעורר את מקבלי ההחלטות. כל עוד נשתף פעולה עם הפשע המאורגן ששמו הזנחה וחוסר ארגון, הוא ימשיך ויפרח בעוד שאנו נלך וניבול ובדרך לא נדע לשמור על הביטחון הבריאותי של מטופלינו.
בליצר ודולפין כתבו: הגענו לנקודת השבר – קברניטי המערכת והציבור כולו נדרשים להכיר בשחיקת המטפלים כאיום אסטרטגי על מערכת הבריאות המודרנית ועל האפשרות שלה לספק לציבור רפואה איכותית ולהגיב בהתאם. יותר חשוב ממדידת “מדדי איכות” למיניהם בקרב העושים במלאכת הרפואה בבתי החולים ובקהילה, היא מדידת מערכות הבריאות עצמן ביכולתם לספק סביבת עבודה תומכת, לחזק חוסנם של אנשי הצוות הרפואי ולהפחית שחיקתם.
האחריות שלנו כרופאים אינה מסתכמת רק בטיפול בחולים. קיימת בה אחריות חברתית וקהילתית רבה ומשמעותית. אם על כל חולה שנציל, ימותו חמישה אחרים כי לא הגענו אליהם, מוטל עלינו צל כבד של אי נשיאה באחריות הגובלת בהזנחה.
מנכ”ל הקופה הגדולה במדינה, נועז בר ניר, החליט להתפטר מתפקידו לאחר שנה בתפקידו, באמרו: “אי אפשר לתת לאזרח הישראלי את מה שמגיע לבריאותו”. נועז אינו רופא, הוא איש כספים עם רקורד מרשים בניהול גופים כלכליים ובכלכלת בריאות. אם הוא עוזב משרה כזו מתוך אחריות ציבורית, זו אמירה שצריכה להדהד עד אחרוני נותני השירות הרפואי בארץ. הגיעה העת שציבור הרופאים והאחיות יקומו להלחם בנחישות על שינוי סביבת העבודה ועל הקצאת המשאבים הדרושים שיאפשרו לרפואה המצוינת שלנו לרפא ולא לפגוע.
ד”ר זאב פלדמן, יו”ר ארגון רופאי המדינה, איתו נפגשנו השבוע, תיאר את האסון המתרגש עלינו: “האמת? נראה לי ששוב נצקצק בלשון כשנקרא על הצפיפות במסדרון, על הזיהומים הצולבים ושוב נקטר על התורים הארוכים לרופאים מומחים ובחדרי המיון. עד שלא נקום ונילחם כולנו למען מערכת הבריאות ונדרוש שינוי, נמשיך להיפגש מעל דפים אלה גם בשנה הבאה”.
בקרוב יתחיל המשא ומתן בדבר שכר הרופאים. הסיכון הגדול ביותר הוא שתהיה התמקדות בהעלאת השכר (שכמובן תזכה בביקורת ציבורית קשה) כפיצוי מזויף לשחיקה ולתנאי העבודה הבלתי אפשריים. זה הזמן לאחד כוחות עם ציבור המטופלים, לפנות לקובעי המדיניות ולתבוע שכל מי שמתמודד על תמיכתנו לקראת הבחירות, יקבע גבוה באג’נדה שלו את הצורך החיוני בשינוי יסודי במערכת הבריאות על מנת לשקמה ובמהירות!
אחת מהמטרות העיקריות של המסע החברתי להבראת הרפואה היא חיזוק רפואת המשפחה והנדבכים המסתמכים עליה – רפואת היועצים ובתי החולים. אנו פועלים במספר כיוונים לצורך זה, כמו למשל מיזם “רצף טיפולי” שנועד לייצר קשר המשכי ורצוף בין צוותי הרפואה בבית החולים לאלו שבקהילה וזאת בעיקר כדי לשפר את הטיפול בחולים, בעיקר במורכבים ובקשישים ביניהם, למנוע טעויות אבחון ובטיפול וכדי למנוע את תופעת “הדלת המסתובבת” שבה חולה משתחרר לקהילה ומיד חוזר לאשפוז. נוסף לכך קיימים מיזמים נוספים (ראו https://goo.gl/NpQzmy).
לאורך המסע צברנו רעיונות רבים ומעניינים ואנו פועלים להשמתם הדחופה. עד כה הצטרפו למסע מאות רופאים – רופאי משפחה ויועצים כולל מנהלי מחלקות ובתי חולים, אנשי צוות רפואי נוספים כמו גם אנשים טובים רבים מהציבור הרחב והערני. היו גם אתם במתגייסים ומצטרפים באופן פעיל, כי אין לנו מערכת בריאות אחרת ואף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה.www.ambari.org.il