שורה של המלצות על שינויים נדרשים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לאחר ש-25 שנה מאז שחוקק לא עודכן, יוגשו השבוע לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בעקבות דיונים שהתקיימו בשבוע שעבר ב"כנס ים המלח" ה-19 שקיים המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בראשות פרופ' חיים ביטרמן. בכנס שנמשך יומיים השתתפו בכירי מערכת הבריאות, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, ראשי משרד הבריאות, מנהלי הקופות ובתי החולים ואישים מהאקדמיה וממכוני המחקר.

"דוקטורס אונלי" מביא בפירוט את עיקרי המסמך שיוגש להנהגת המדינה: בתחום אסדרת ארגוני הבריאות – נושא שנדון בצוות שהוביל עו"ד ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה בתחום המשפטי של מערכת הבריאות:

הרגולציה על בתי החולים

הסכמות "ברמה הגבוהה" אומרות: יש צורך לגבש ולנסח מחדש את הפרק בחוק העוסק בפיקוח על בתי החולים, "תוך הכרה בשונות המתקיימת בין בתי החולים לבין קופות החולים". נדרשת הכרה מפורשת בחוק בבתי החולים כספקי שירותים; נדרשת יצירת פלטפורמה לשיח משתף וקבוע בין הצדדים לטיוב הרגולציה; יצירת תשתיות מידע מהימנות ושוטפות בתחומים כמו תורים, מספר פרוצדורות – ככלי לקופות החולים לטיוב שירותיהן למבוטחים; יצירת "מניפת כלי רגולציה" לאכיפה יעילה יותר לעומת הכלים הקיצוניים הקיימים כיום.

הרגולציה על קופות החולים

ההסכמות "ברמה הגבוהה" הן: נדרש שיפור בשיח שבין הרגולטור לבין הגוף המפוקח; קיימת חשיבות רבה להתייעצות ודו שיח "בנפש חפצה" עם הגורם המפוקח לפני פרסום חוזרים ונהלים; על הגוף המפוקח תהיה חובה למלא אחרי הנחיות הרגולטור ולקיימן. ההנחיות הרגולטוריות חייבות לעבור מעת לעת הערכה מחודשת למידת הרלוונטיות שלהן למציאות המשתנה; נדרשת מערכת רגולטורית דינמית יותר שמגיבה מהר יותר לצורכי מערכת הבריאות ולהתפתחויות ולחדשנות טכנולוגית. ההסכמות הדורשות העמקה ודיון נוסף הן: לעניין העיצומים והקנסות האישיים – הצוות המקצועי מצא שאינם עוד כלי רגולטורי רצוי ויש מקום לפתח כלי אכיפה יעילים יותר שמטרתם הכרה באחריות אישית של נושאי משרה בכירים. למשל, משלוח התראה לנושא המשרה לפני הטלת האחריות עליו. בעניין המידע הרפואי הושגו "ההסכמות ברמה הגבוהה" הבאות: נדרש גורם מזוהה ומוגדר במשרד הבריאות שייעודו ארגון ותיעדוף בקשות למידע על ידי המשרד; הכרה בחשיבות ההפחתה בנטל הארגוני-כלכלי הנלווה לבקשות לקבלת מידע מהגופים הנמצאים בפיקוח המדינה; להעדיף תהליכי העברת מידע הכוללים סטנדרטיזציה – למשל לעניין מדדי האיכות.

אספקת שירותי הבריאות

בתחום אספקת שירותי הבריאות, המליץ הצוות בראשות מוריס דורפמן ראש חטיבת הרגולציה, על מדיניות שווקים והסדרת המערך הביטוחי במשרד הבריאות בסעיף בחוק לפיו אספקת שירותי הבריאות לאזרחים תהיה "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר, והכל במסגרת מקורות המימון". מוצעים השינויים הבאים: להגדיר היטב ומחדש מה מודדים ואיך – למשל, כאשר מודדים זמני הגעה לקבלת טיפול בקהילה, לתת את הדעת על רופאים עצמאיים ומרפאות חוץ וביקורים דיגיטליים. המתודולוגיה בנושא חייבת להיבחן מעת לעת ולהתעדכן; לתת את הדעת שעשויה להיות הסטת משאבים לכיוונים אלה; לבחון "סגמנטציה" של מבוטחים במדידה – למשל, לקבוע מדידה נפרדת להמתנה לקבלת טיפול לקשישים; לשקף את אורכי התורים לקבלת טיפול גם בבתי החולים.

הומלץ להגדיר יעדים רק לאחר המדידה. במקרים קליניים מוגדרים לקבוע יש "שעת זהב". משרד הבריאות יצטרך להגדיר מהו הסטנדרט. עליו להתערב במקומות בהם המדידה הציגה מצב לא סביר לקבלת שירות רפואי. יש לבחון מדידה המשקפת את מסע המטופל עד קבלת הטיפול: לא רק משך התור למרכז להתפתחות הילד אלא גם התור לקלינאית התקשורת בהמשך.

הסדרי הבחירה

בהסדרי הבחירה ההמלצה היא לשקף את כל הסדרי הבחירה הקיימים בצורה מסודרת ובהירה ולקשר בין סבירות לבין הסדרי בחירה: אם יש חריגה ממתחם הסבירות לשירות מסוים, עשויה להיות עילה לפתיחת הסדרי בחירה נוספים, בהתאם לכללי ההתחשבנות. הצוות הצביע על בעיה בהיצע השירותים בפריפריה ומצא שהוא נובע בין היתר מחוסר יעילות. למשל, בדרום אין זמינות לשירותי MRI אחרי הצהריים. יש להציב דרישה שמשרד הבריאות יוודא שהמשאבים יהיו מנוצלים בצורה יעילה, ככל שניתן. בנוסף, יש כיום קושי בניהול הסדרי הבחירה, שכן שירותי בריאות כללית וחטיבת בתי החולים הממשלתיים מנוהלים במו"מ ברמה המרכזית. יש לבחון אם לחייב קופה לפתוח למבוטח את בית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריו לקבלת הטיפול הנדרש לו, מבלי להתחשב באיזו קופה הוא מבוטח. כמו כן, לבחון מחדש גם את השפעת הסדרי הבחירה על התחרות החיובית בין בתי החולים.

המסע החברתי להבראת הרפואה: אכן הגיע הזמן לשינויים כאלו בתוך המהלכים הנדרשים כיום לשיקום מערכת הבריאות