נכתב על ידי ד”ר אביבה אלעד – המסע החברתי להבראת הרפואה

התרגלנו לכנות מחלות נדירות בכינוי יתומות והנה צצה לפנינו מחלה יתומה ושכיחה.

שחיקה היא שכיחה, את זאת ניסינו להדחיק, להכחיש ולהרחיק. התעלמנו ממאמרים, מנתונים, וגרוע מזה מכאבי הגידים והשרירים, מהעייפות, חוסר הסבלנות, מהרגעים ההולכים ומתרבים שבהם החולים נעשו "מעצבנים".

יש מסדרונות חלופיים: מינהל, מחקר, ערוצי עיסוק נוספים, "נטישה פנימית" ולגיטימית של רבים וטובים. שורות העוסקים במקצועות הקליניים החזיתיים הולכות ומידללות ועדיין עינינו טחות מלקרוא את הכתובת על הקיר.

הסטטיסטיקות משקרות?! אין הסבר ברור לפער בין המדדים המספריים (אלה שאנו מקדשים בכל תחום רפואי) לבין מה שאנו מודים בו פנים אל פנים.

אנו מפצים את עצמנו בנסיעות ובכנסים, רצים רצים ולא עוצרים, עד שכעת, אחרי שהתעלמנו מהמחקרים, מקול קורא של ארגון הבריאות העולמי ומהמתריעים בשערים, הגיע כעת סקר הלמ"ס, הזדמנות נוספת לשים לב לעובדות, לעצור, לעשות בדק בית, להעז ולהודות, ואם כן, אם אנחנו סובלים משחיקה – לחפש לה פתרונות.

יש מחלות יתומות, לרוב החולים בהן מעטים, הפתרונות להן יקרים והן נדחקות למרחב חסר הסיכויים. יחידה במינה, מחלת השחיקה – יתומה ושכיחה, חשוכת מרפא, כל עוד הרופאים החולים בה אינם מודים שחלו וכך מסרבים להירפא.

זהו קול קורא לרופאים, אחיות וצוותים רפואיים המוכנים להעז ולבחון את מיקומם על "רצף השחיקה", להכיר במצב ולהתגייס לחפש יחד פתרונות.

סקר השחיקה הגדול של משרד הבריאות יסכם את הנתונים ויוביל לשינוי מקווה. הנשים שיזמו אותו -: רמ"ד תכנון – ד"ר שגית ארבל-אלון, גב' ורד מדמון קויתי, מנהלת אגף משאבי אנוש, וגב' איילת גרינבאום, מנהלת אגף שירות – מגויסות לכך בכל מאודן. למרות זאת, ייקח זמן עד שיינקטו צעדים מעשיים בהיקף יעיל. לפיכך, עד שתדאג לנו המערכת, נדאג לעצמנו ונחבור אליה לכשיתאים.

כולם מוזמנים להיכנס לאתר המסע החברתי להבראת הרפואה, להתרשם ממתווה מיזם "תמיכת עמיתים", להציע הצעות, להצטרף, אם כמתנדבים במסגרת תמיכה אישית – כמשיאי עצות, או כמכירים בצורך האישי להגדיל את החוסן ולהפחית את השחיקה על ידי השתתפות בקבוצות ייעודיות או בשיחות "אחד על אחד".

היו גם אתם חלק מהחותרים לשיפור – שינוי והחלמה, שלנו ושל הרפואה.

 המסע החברתי להבראת הרפואה

http://www.ambari.org.il/

https://www.facebook.com/masa.hevrati/