שוב מקרים של אלימות בני משפחות מטופלים כנגד אנשי צוות רפואי – הפעם ברמב”ם.

המפגע העיקרי שמייצרת מערכת הבריאות שלנו הוא העומס העצום על אנשי הצוות הרפואי. “המלאכים בלבן” ששמו להם כייעוד לטפל בחולים ובסובלים, נכתשים עד דק, נשחקים עד ללא נשוא, עד שסובלים מקהות חושים, מאדישות, מרגיזות יתר ומחוסר סבלנות, כפי שקיים במצבי שחיקה, או יותר נכון במחלת השחיקה.

במצבי שחיקה של אנשי הצוות הרפואי נפגעים שני הצדדים: טעויות בטיפול פוגעות קשות במטופלים עד כדי אובדן חיים ותחלואה יתרה שלא לצורך. אנשי הצוות מודעים לשגיאותיהם, נבוכים, בטחונם המקצועי פוחת וכובד רגשי זה מוסיף על שחיקתם עוד יותר. כך אנו עדים למעגל אינסופי שמזין את עצמו.

במעגל הרגשי המשותף, ברור שקיימים מופעים של כעס וכעס נגדי. דבר מביא לדבר והנה עוד התפוצצות אלימה מתרחשת שוב. חדר המיון העמוס הוא סיר הלחץ הקלאסי להתפתחות כזו.

הפתרון האמיתי טמון כמובן בהפחתת העומס על אנשי הצוות, מה שלא צפוי לקרות בימינו לצערי.

הפחתת העומס חייבת להתחיל ברפואת הקהילה. רופאי משפחה מומחים רכשו מיומנויות המאפשרות להם לאבחן נכונה ולפתור באופן מקצועי את מירב הבעיות המוצגות להם. אלא מה, שבעומס המאפשר להם בקושי להקציב 5 דקות למטופל, אין אפשרות לממש את היכולת והמיומנות, גם לא עשירית מהן, והנפגעים העיקריים הם החולים הכרוניים והקשישים הזקוקים ליותר זמן רופא מהצעירים והבריאים.

כתוצאה מכך, מתרחשת אי ספיקה כרונית של מערכת הבריאות הקהילתית. אי ספיקה זו מציפה את היועצים ואת חדרי המיון שלא לצורך ומשם הצפה של מחלקות האשפוז. כך הקיטור עולה הן בקרב המטופלים והן בקרב הצוות הרפואי עד להתפוצצות הבאה.

המצב הולך ומחריף משנה לשנה, ומחודש לחודש ובאין ישועה, חייבים לחשוב על פתרונות ש”מחוץ לקופסא”. פתרון מסוג זה מתרחש ומתפתח מזה כשנה במסע החברתי להבראת הרפואה. אנו מאחדים כוחות – חולים ובני משפחתם, רופאים ואנשי צוות רפואי, מנהלים רפואיים, אנשי אקדמיה ותקשורת, לכדי תהליך הצומח “מלמטה” – מכולנו, כדי לייצר שינוי אמיתי, תרבות טיפולית משופרת ורעיונות יצירתיים ויעילים.

בתוך תהליך המסע החברתי מופעלים מיזמים משותפים. למשל, מיזם “קשר עין” שהופעל בקיץ 2017 לראשונה בבית החולים הלל יפה מדגים יפה את הרעיון המרכזי: מתנדבים, שגייסנו מקרב האוכלוסיה הכללית, פונים לחולים ובני משפחתם המגיעים למיון (זו המחלקה הראשונה שבה הופעל המיזם) ומבקשים שבזמן שהותם במיון ישימו לב מי מבין אנשי הצוות הרפואי היטיב ליצור איתם קשר עין, לגלות אכפתיות ולהסביר את האבחנה והטיפול, יותר מעמיתיו.

בצאתם מהמיון יכתבו על טופס מיוחד את שם הרופא/ה המצטיין לדעתם, האח/ות ואנשי צוות אחרים. הטפסים מגיעים להנהלת בית החולים, המידע נאסף ומקודד ואחת לרבעון מתקיים בלשכת מנהל בית החולים טקס הוקרה למצטיינים – שלושת אנשי הצוות שזכו ב”רייטינג” הגבוה ביותר. תמונותיהם נתלות כפוסטרים במסדרונות בית החולים לראווה.

מה עשינו כאן? יצרנו תחרות חיובית בין אנשי הצוות בגילויי אכפתיות וקשר עין, תוך העצמת המטופלים ושיתוף הפעולה של האוכלוסיה הכללית, הנהלת בית החולים והתקשורת ששיבחה את המיזם. כעת המיזם מתפשט למחלקות, לבתי חולים אחרים ואף למרפאות קופות החולים.

קיימים חמישה מיזמים הפועלים מכוונים אחרים אך באותה גישה של איחוד כוחות.

מוזמנים  להצטרף למסע החברתי להבראת הרפואה  או לדף הפייסבוק שלנו.
עד כה הצטרפו מאות רופאים ואנשי צוות אחרים למסע החברתי וכל יום אנו מכירים עוד ועוד אנשים טובים שלא נס ליחם ומעוניינים להטות כתף לטובת המאמץ הלאומי.