נתחיל מהעובדות: מר משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות, אתה האחראי על מערכת הבריאות מכיסא הנהג מאז 2015. מצבה העגום של מערכת הבריאות, תוצאתו של תת תקצוב כרוני וארוך שנים, לא החל בשבוע שעבר עם הקיצוץ הרוחבי. זוהי תוצאה של שנים רבות של התעלמות ממערכת הבריאות הציבורית ועידוד מכוון של המערכת הפרטית באמצעות הביטוחים המשלימים של הקופות, התעלמות ועידוד, שאתה מר בר סימן טוב, אחראי להם לפחות משנת 2006 בתפקידך השונים באגף התקציבים באוצר.

אנחנו, העובדים וחיים במערכת הבריאות, בבתי החולים הכלליים, הפסיכיאטריים ובמרפאות הקהילה, רואים ומתריעים על הכרסום המתמשך בשירותים המסופקים לאזרחי ישראל זה זמן רב: תורים מתארכים בחדרי המיון, זמני המתנה לא סבירים לרופאים מומחים בקהילה – לעתים של שעה-עשרה חודשים לבעיה רפואית עכשווית, צפיפות במחלקות האשפוז, שיעור זיהומים צולבים גבוה, תמותה מזיהומים, אשפוז במסדרונות בתי החולים הכלליים ובמבנים הלא ראויים בבתי החולים הפסיכיאטריים, שחרור מהיר מאשפוז בשל עומס הגורם לשיעורים גבוהים של אשפוזים חוזרים, מחסור בתקני רופאים ואחיות ופגיעה יומיומית בכבוד האדם.

מתפקידך כמנכ”ל משרד הבריאות חובה היה עליך לפעול, כדי שהמציאות הקשה עליה כתבת במאמרך ב“הארץ”, תשכנע את משרד האוצר להוסיף מיטות חסרות כדי שהחולים לא ישכבו במסדרון או בחדר האוכל, להוסיף תקנים, כדי שנוכל להכשיר מספיק רופאים שיחליפו את אלה הפורשים, להוסיף רופאים מומחים כדי שלא נמתין בתסכול חודשים ארוכים בתור להתייעצות, או שעות בחדרי המיון, ולפעול למחוק את חרפת תנאי אשפוזם המחפירים של החולים בבתי החולים הפסיכיאטריים.

ברור שקיים נתק מוחלט בין הצרכים להקצאת המשאבים, בין הראייה “המשקית” של אנשי האוצר, לבין המציאות העגומה. אתה הגדרת, שוב בראיון עיתונאי, את הצורך בתוספת של שלושה מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות שיאפשר לתקן את הזנחת העבר ולהיערך לאתגרי העתיד, כמו גידול האוכלוסיה והזדקנותה. ולמרות כל זאת, החליטה ממשלת ישראל על קיצוץ של 96 מיליון שקל מתקציב הבריאות.

אז, אני מברך על הצטרפותך למתריעים בשער על מצבה של מערכת הבריאות. אבל, לאחר שנים כה רבות באגף התקציבים ובתפקיד הביצועי מספר אחד במערכת הבריאות, זה לא מספיק. חובה עליך להביא את המשאבים והתקציבים, לא כפרשן שלמד לעומק על מצבה של המערכת, אלא כדמות המובילה שעל כתפיה האחריות העליונה למצבה של מערכת הבריאות. כזה שצריך לתת דין וחשבון לחולה הממתין בתור במשך שעות במיון, ולזה הממתין חודשים בתור לרופא המומחה, לכל חולה השוכב במסדרון, לכל בן משפחה של חולה שנפטר מזיהום צולב ולהורים של כל פג שנפטר בגלל תנאים לא ראויים בפגיות. למה שהגענו עד הלום, אתה האחראי, והתשובות צריכות להינתן בשטח, בבתי החולים, ולא מעל דפי העיתון.

כדי שזה יקרה, אני קורא לראש הממשלה, לשר האוצר ולכלל שרי הממשלה הנושאים באחריות המשותפת – החריגו את מערכת הבריאות, בטלו לאלתר את הקיצוץ בתקציבה. מצבה של מערכת הבריאות אנוש וחייבים להילחם כדי להשאיר אותה “בחיים”. כי אין לנו מערכת בריאות אחרת!

(המאמר פורסם לראשונה ב”הארץ” )