מחברת ‘חלוק לבן פרום’ על ליקויי מערכת הבריאות בישראל: ליקויי השגרה מתחדדים בעת הקורונה. מסוכן להתאשפז פי 10 מעליה על כביש מהיר.
ד”ר אביבה אלעד, מחברת הספר ‘חלוק לבן פרום’ על כשלי מערכת הבריאות בישראל, מתייחסת לאופן בו מתנהלת המערכת עם נגיף הקורונה והאתגרים הכרוכים בו.
בראשית הדברים שאלנו אם ספרה, המבקר את התנהלות המערכת בעת שגרה, רלוונטי יותר או פחות לעת הזו, עת חירום. האם יתכן ודווקא בשל שעת החירום והמאבק בקורונה המערכת התכנסה לנהלים יעילים יותר ותפקוד טוב יותר?
“גם בספר הדגשתי שרמת הרפואה בישראל היא מהגבוהות בעולם”, פותחת ד”ר אלעד. “כתבתי שלמרות היותם של הרופאים וצוותי הרפואה שלנו מסורים בצורה בלתי רגילה ומוסרים את נפשם, התקלות של המערכת קשות. אני סבורה שזה מתחדד ביתר שאת היום. את התקלות ואת התוצאות נפגוש לאורך השנים הקרובות”.
“מערכת שהורעבה לאורך ארבעים שנה לא מצליחה להתאושש. אמנם הוזרמו 2000 תקני אחיות ו-600 תקני רופאים אבל זה לא מספיק. יש צורך באלפי רופאים שיתנו מענה לרפואת הקהילה. המערכת מתעלמת כמעט באופן שיטתי מרפואת הקהילה שהיא זו שנמצאת בחזית המאבק הזה”, קובעת אלעד. “צוותי הרפואה בקהילה נותרו ללא מענה ומיגון, מה שלא יעלה על הדעת. אם היה בצבא הייתה מתפרסמת על זה כתבת תחקיר. נכנסנו לסיפור מתוך רמת שחיקה ואני מקווה שהחוסן יחזיק מעמד, אבל הם עובדים על אדי דלק ואני מעריצה את כל העמיתים שלי על העוצמות שהם מגלים בזמנים האלה”.
באשר לנסיבות שהובילו לאותה הרעבה של מערכת הבריאות, אומרת ד”ר אלעד כי “מדובר בעניין רוחבי של סדרי עדיפויות שהלך לכיוון של הפרטה וכיוונים כלכליים ולא חברתיים. היו מנכ”לים שהעלו צפירות הרגעה שיש אוכלוסיה צעירה, רופאים חזקים ומערכת בריאות איתנה. לא היה מספיק קשב לשטח. הכול עניין של סדרי עדיפויות ושרים לא לחצו מספיק על האוצר”.
ד”ר אלעד מציינת כי “ישראל נמצאת בתחתית ההשקעה מהתל”ג לעומת מדינות ה-ORCD. אנחנו מדינת ניסים. למרות ההשקעה הנמוכה רופאינו ואחינו מחזיקים מעמד, אבל הרבה מאוד נוטשים וחשוב שהציבור יבין שהוא בסכנה. הסכנה היא לא רק סכנת הקורונה. הסכנה היא התאשפזות במחלקה שהיא בתת תקן מבחינת אחיות ורופאים. זה הרבה יותר מסוכן מעליה לכביש מהיר פי עשר, והציבור לא קולט את זה. הציבור לא יודע כמה אחים ואחיות עוזבים וכמה רופאים נוטשים לטובת מנהלה והקטנת משרות כי הם לא יכולים לעמוד בעומס”.
“רוב המחלקות בישראל מתוכננות להרבה פחות עומס מהקיים. כשיש שתי אחיות על משמרת לילה מסוכן לשהות שם. המענה האמתי אמור היה להיות רפואת משפחה, נושא שהוחלש על ידי קופות החולים בעשורים האחרונים. כתוצאה מכך כל רופא אחראי על אלפי חולים מעבר למה שהוא מסוגל לטפל, מה שמוריד זמינות ויכולת לטפל, מה שמוביל לטעויות ושחיקה של הצוות”.
לדבריה בחמש השנים הקרובות כאלף רופאי קהילה יפרשו והמשמעות היא ירידה של כרבע מרופאי המשפחה והקהילה, “זה בור שעדיין אין לו מענה”, היא אומרת ומוסיפה נתון מטריד נוסף: “לא כל מי שמוגדר כרופא משפחה הוא אכן רופא משפחה מומחה. יש רבים שהם רופאים מצוינים אבל הם מגיעים מהתמחויות אחרות וצריך לתת לדבר הזה מענה כי זה בסיס הפירמידה של מערכת בריאות איתנה. זה מה שמציל חיים”.
עוד מספרת ד”ר אלעד על מסעה להבראת הרפואה בישראל, ולשם כך היא מעורבת בשיתופי פעולה שונים עם מיזמים של משרד הבריאות, אך לטעמה על הציבור להפנים את חשיבות נטילת האחריות מצידו.