דו"ח חדש על מערכת הבריאות: זמני המתנה לא מידתיים בחדרי המיון

הדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שפורסם, הבוקר (ד') מציג בין השאר נתונים עדכניים על מצב מערכת הבריאות גם על רקע המאבק בנגיף הקורונה.

"מערכת האשפוז נמצאת בחוד החנית של המאבק והגיעה אליו עם מחסור בתקציבים, תשתיות וכוח אדם", נאמר בדו"ח. "מספר מיטות האשפוז הכללי עומד על 2.2 ל-1,000 נפש בעוד שבמדינות ה-OECD הוא עומד על ממוצע של 3.6 ויש מדינות דומות בגודל האוכלוסיה לישראל שהוא גם בשיעור של 4.1 ל-1,000. גם לאחר התאמה למבנה הגילים הצעיר של אוכלוסיית ישראל, השיעור הוא 2.5 ל-1,000 נפש. שיעור תפוסת המיטות באשפוז כללי בישראל עומד על 94% בעוד שב-OECD הוא 75%".

ערב המגיפה, מערכת האשפוז הכללי בישראל פעלה במלוא הקיבולת שלה עם יכולת מוגבלת להתמודד עם מצב החירום, מדגיש הדו"ח. "יש חוסר יכולת לשחרר חולים מוקדם יותר מבלי לסכן אותם וגם שלא לאפשר החלמה מלאה. על פי התרחיש האופטימי ביותר, תצטרך מערכת הבריאות לטפל במספר הולך וגדל של חולי קורונה (בגל שני). לשמחתנו", מציינים מחברי הדו"ח, "התחזיות הקודרות המקוריות שצפו 40 אלף שיזדקקו לאשפוז בעוד סך מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על 16 אלף – כבר אינן רלוונטיות".

הדו"ח גם מציין שנוכח מצבה הפגיע של מערכת הבריאות, מדיניות הריחוק החברתי – שהביאה להשטחת העקומה ולהפניית מקרים לא חמורים למתקנים חלופיים, כמו מלונות שהוסבו זמנית לאירוח חולי קורונה וכך אפשרו שחרור מיטות לטיפול נמרץ ולמניעת עומסים על בתי החולים – היתה מהלך מוצדק.

זמני המתנה ארוכים במיון ומחסור של מיטות אשפוז בפנימיות

עוד מצביע הדו"ח על כך ש"זמני ההמתנה בחדרי המיון הולכים ומתארכים בצורה לא מידתית. מצב זה יוצר צוואר בקבוק המעורר תסכול בקרב הציבור". על פי נתוני הדו"ח, מספר הביקורים במיון בשנה גבוה בישראל – 35.9 ל-100 אלף נפש, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD הוא 31 ובמדינות בגודל דומה לישראל הוא 17.7. בין 2008 ל-2018, נאמר בדו"ח, עלה שיעור הביקורים ב-15%. כמו כן עלה שיעור הממתינים במיון במשך חמש שעות לפחות ל-64% מהם. ההמתנה במשך חמש שעות לפחות של אלה שהופנו למחלקות, בעיקר פנימיות, עלתה בתקופה הזאת ב-152%.

"מצב זה", כותבים מחברי הדו"ח, "מצביע על עלייה בחומרת המקרים וירידה ביכולת המחלקות לקלוט אותם. סבב המיטות לאשפוז כללי גבוה בישראל במיוחד והוא מקשה על העברת חולים מהמיון למחלקות וזאת נוכח מחסור במיטות בפנימיות וגם בשל מצבם החמור יחסית של מאושפזים נוכח זמני אשפוז קצרים".

לפי הדו"ח, עלות יום אשפוז לאחר התערבות ממשלתית: בפנימית הוא 2,279 שקל כאשר הסובסידיה לקופות היא בסך 1,595 שקל. לעומת זאת, עלות יום אשפוז ביתי עומדת על 1,250 שקל בלבד, עלות יום אשפוז המשכי (לחולה מונשם) 1,808 ועלות יום אשפוז המשכי לסיעודי מורכב 801 שקל.

הדו"ח מזהיר כי לשיעורי הדיכאון באוכלוסיה עלולים להיות תוצאות קשות אם המשך ההתמודדות בנגיף הקורונה יחייב תקופות ארוכות של ריחוק חברתי. לכך יהיו השלכות על שוק העבודה, על מצב כלכלי ואובדן הכנסות, שיביאו להגדלה בשיעור העוני, מה שגם עלול להביא לעלייה במקרי התאבדות.

המסע החברתי: גם כאן אין התייחסות לרפואת המשפחה המקצועית המטפלת דרך קבע במקרי הדיכאון המאובחנים בקהילה. חיזוק רפואת המשפחה דרוש לשם חיזוק כל מערכת הבריאות ויעילותה המקצועית כמו גם להפחתת עלויות מיותרות של מיליארדי שקלים.

הצטרפו למסע החברתי כדי לתמוך במהלכים שישדרגו וייעלו את מערכת הבריאות – כאן https://tinyurl.com/r2duqby