את מערכת הבריאות שלנו, ניתן לאפיין במילת המפתח – פער.

פער חמור בשירותי בריאות ושנות חיים,  בין מרכז לפריפריה,

פער מסוכן בין צרכי הציבור למענים הניתנים לו,

פער בלתי נתפס בין כוח האדם המוקצה לתפקידים הטיפוליים אל מול הצרכים ובהשוואה למדינות
ה  – OECD.

פער גדול בין כמות הלומדים לימודי רפואה לבין כמות הרופאים הנדרשת.

פער הולך וגדל בין המצוי לרצוי בכל הקשור לתשתיות וכוח אדם.

כידוע, שלב האבחון הוא השלב הראשון לפני טיפול נכון בבעיה. במאמר קודם, תיארנו את המצוי – תורים, כוח אדם חסר, תשתיות לא מספיקות ועוד.( כעת, עם הפנים לעתיד יש לסמן את מסלול הטיפול, מסלול שיביא להבראת המערכת.

לשם כך דרושה מנהיגות אמיצה, רק כך תותווה הדרך להבראת המערכת. מנהיגות שתשים את נושא הביטחון הבריאותי של הציבור בסדר עדיפויות גבוה, כזו שתשקיע משאבים נחוצים מחד, ומאידך תשים גבולות למתן טיפולים שונים על חשבון הקופה הציבורית ובכך תקפיד על ניצול מוקפד ונכון של משאבים.

מדינת ישראל זקוקה למנהיגות איכפתית, שתקבע קדימויות בבריאות ותקצה בבסיס הפירמידה יותר משאבים לקידום בריאות ורפואה מונעת ויותר משאבים לחינוך הציבור לאורח חיים בריא.

 מנהיגות כזו תיתן קדימות ותחזק את רפואת המשפחה כמו גם את אשפוזי הבית.

לאור מורכבות הבעיות ועל מנת לגשר על הפערים שתוארו לעיל, נדרשת חשיבה רב מקצועית וארוכת טווח. חשיבה שתתורגם לתכניות פעולה שתכליתן שיפור שירות ומתן מענה לצורכי הבריאות של האוכלוסיה ללא תלות במקום המגורים של המטופל. כאמור, לשם כך דרושה מנהיגות שתשמור על הביטחון הבריאותי.

חשיבה כוללת, יצירתית וארוכת טווח, היא המפתח למתן תשתיות הולמות הכולל מיטות אשפוז, מכשירי אבחון ועוד, הקצאת תקני כוח אדם כמקובל במדינות מפותחות ומתקדמות, הכשרת רופאים ואחיות מתוך חשיבה ארוכת טווח ובכמות מספקת לקצב גידול האוכלוסייה ולהארכת תוחלת החיים.

עוד דרוש, שיתוף ויידוע הציבור באתגרים, באפשרויות הפתרון ובמשמעויות של בחירה באלטרנטיבה מסוימת.

אזרחות דמוקרטית אינה מסתכמת בהטלת פתק בקלפי אחת לזמן. אזרחות דמוקרטית כוללת נשיאה בנטל ואחריות יומיומית.

שיתוף הציבור יביא לשיקום וחיזוק האמון במערכת הבריאות, והחזרת כסף רב הנימצא היום בביטוחים פרטיים למערכת הציבורית שכה משוועת למשאבים. שיתוף הציבור יתרום לחיזוק התנהגות מקדמת בריאות שתחסוך הוצאות על טיפולים ולהיענות  לטיפולים הניתנים.

אנו מאמינות ומעריכות את העשייה במערכת הבריאות הציבורית שלנו, מערכת שבה רמת הרפואה מהגבוהות בעולם. עם זאת, הגיעה השעה לומר ביושר: הנתונים מעידים שללא מנהיגות אמיצה, חשיבה כוללת, יצירתית וארוכת טווח, וללא שיתוף ציבור, ספק גדול אם ניתן יהיה לתת מענה הולם לצורכי האוכלוסייה בעשור הקרוב ואלו שאחריו.

 המצב ניתן לתיקון ולשינוי באמצעות שינוי סדר עדיפויות.

 ב 17.9.19 תתקיימנה הבחירות אנו שבות וקוראות למפלגות השונות, לשים את מערכת הבריאות במקום גבוה בסדר היום שלהן.

ובמקביל קוראות לציבור בישראל , רגע לפני הטלת פתק לקלפי , לשאול:

האם אנו מכירים את המצע בתחום הבריאות של המפלגה בה אנו רוצים לבחור?

האם לבריאות מעמד גבוה במצע של מפלגה זו?

כיצד אוכל לתרום לשיפור הביטחון הבריאותי שלי ושל יקירי?

כיצד אני המזדהה עם מפלגה מסוימת, תורמ.ת להעלאת תחום הבריאות לסדר היום במפלגתי ?

על מנת שב 18.9.19 נתעורר למציאות של ביטחון בריאותי חשוב שנתגייס ציבורית לקידום

תחום חשוב זה.

ד”ר גילה יעקב(PhD  )- היא ד”ר לאתיקה רפואית, מרצה באקדמית  עמק יזרעאל ויועצת הוראה בפקולטה לרפואה בטכניון

ד”ר אביבה אלעד(MD ) – מומחית ומדריכה ברפואת המשפחה, ממובילי המסע החברתי להבראת הרפואה.

המסע החברתי להבראת הרפואה – ambari.org.il/http://www