דר’ אלון מרגלית – פרסום בדוקטורס אונלי 3/8/20

כשהושק המסע החברתי להבראת הרפואה בפברואר 2017, התרענו על קיום מגיפה שאינה זוכה דיה להדים מרובים בתקשורת: מגיפת העומס והשחיקה של אנשי הצוות הרפואי, הגורמת לעשרות ומאות נפטרים ונפגעים שלא לצורך מדי יום.

עומס זה נגרם בראשיתו ממחסור חמור ברופאי משפחה. דווח אז על מחסור של מעל 500 רופאים ברפואת המשפחה שמשמעותו היא שלקרוב למיליון איש(!) אין רופא משפחה והם מתפזרים ומגבירים את העומס על הרופאים במרפאות. העומס מתמשך “למעלה”, גואה ומציף את חדרי המיון ומחלקות האשפוז, היות שחולים רבים פונים בצר להם ובהעדר פתרון מספק ברפואה ראשונית, לחדרי המיון. אלה מגיעים לאי ספיקה ולאחוזי תפוסה של 150%-300% ומשם קצרה הדרך לאשפוזים מיותרים במחלקות בתי החולים, שמביאים בתורם לתחלואה כרונית, לנכויות ולפטירות.

כאמור, מגיפה זו נמשכת ומתגברת שנים רבות באין פתרון וגובה מחיר יקר מאוד הן בתחלואה ובתמותה והן בהוצאות בריאות גבוהות מאוד ומיותרות הפוגעות עוד יותר במערכת מעוטת המשאבים מלכתחילה.

בעוד זו נמשכת וגוברת ללא מענה עקב פרישת רופאי משפחה רבים, “זכינו” השנה במגיפה כפולה ומכופלת – מגיפת הקורונה שגרמה בנוסף לחולים ולנפטרים, למשבר תעסוקתי וכלכלי שתוצאותיו ניכרות גם בתחלואת יתר (חרדה, דיכאון ובעיות רפואיות כרוניות שמוזנחות). תחלואת יתר זו כמובן מתנקזת תחילה למרפאות רפואת המשפחה שמלכתחילה כבר עמוסות לעייפה. בל נשכח את הצוותים הרפואיים שמפאת חוסר אמצעי מיגון ובקרה נדבקו בקורונה ויצאו מהמערכת המוכה לבידוד.

עם פרוץ הקורונה התפרסמה מצוקת החוסר ברופאים ולרגע קל קיווינו שאכן בתוך מבול המיליארדים המובטחים תימצא גם ההקצבה הנדרשת לתגבור הצוותים הרפואיים. התקווה התבדתה חיש קל כשהתברר שתשומת הלב מכוונת הרבה יותר לרכישת בדיקות, מכשירי נשימה ומיטות למחלקות הקורונה. היא התבדתה ביתר שאת כאשר שינויים פוליטיים ומאבקי כוח החליפו את מובילי המערכת והפקירו אותה להמשך קריסתה.

שוב עולה זעקה בלתי נשמעת של רופאי המשפחה הכורעים תחת עומס החולים הרגילים שעליו התווספו הפונים עקב הקורונה בשאלות, בבקשות, בדיקות ודאגות שונות. פונים אלה לוחצים להיענות בהקדם על רקע חרדה גבוהה ומובנת. המטופלים הנפגעים ביותר כתוצאה משילוב מגיפות אלה הם הקשישים והחולים הכרוניים שקולם אינו נשמע הן בשל חולשתם וחוליים והן בשל הידיעה שאף אחד לא ממש סופר אותם. הרבה יותר סקסי להפגין בשל חוליי הכלכלה, החברה והמשפט בישראל.

תקציב המדינה טרם יצא לדרך וכבר התפרסם שיחול קיצוץ רוחבי בשל משבר הקורונה. הניחוש הוא שלא תהיה הקצאת משאבים לחיזוק יסודות ולשיקום מערכת הרפואה הראשונית וגם לא לתיקון ההזנחה הפושעת של מיגון צוותי רפואה שאינה פוסקת גם בימים אלה.

באופק עומדת להתרגש עלינו המגיפה הרביעית – השפעת החורפית, המוכרת לנו והגודשת את המרפאות וחדרי המיון במטופלים ובעיקר קשישים רבים.

האם לא הגיע הזמן שצוותים רפואיים יחליטו שדי להם במגיפות ותעלה דרישה חד משמעית ותקיפה לפתור את בעיית כוח האדם למניעת העומסים, השחיקה והטעויות?

מוזמנים להצטרף ולתרום